- נָמוֹךְ
- נָמוֹךְm., נְמוּכָה f. low, lowly, v. מוּךְ.Pl. נְמוּכִים; נְמוּכוֹת. Num. R. s. 19 בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנ׳ with the highest of the high (the cedar) and the lowest of the low (the hyssop). Sot.5b נְמוּכֵי הרות the humble. Koh. R. to IX, 10 פניהם נ׳ with downcast countenances, opp. זקופות; a. fr.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
